המלצות תרבות 24.2-2.3

קצת מוזיקה, קצת אמנות, קצת פוליטיקה והרבה תשוקה…

רגע לפני שאני מתחילה:
היו ימים שהייתי מעורבת מאוד בחיים הפוליטים. אמנם לא הייתי פעילה של מפלגה, אבל דאגתי להביע את דעותיי נחרצות, הייתי מנסה לשכנע חברים בצידקת דרכי, הייתי הולכת להפגנות, ידעתי בדיוק מי אמר מה ומתי ובכל הזמדנות הייתי כותבת פוסטים בפייסבוק. אחר כך הרגשתי שזה חזק ממני. שהוירטואליה רידדה את השיח ואין עם מי לדבר באמת. אין קשב בשום צד של המפה. לקחתי הפסקה.
השבוע קרו דברים שהחזירו אותי לכתוב קצת בטוויטר ובפייסבוק. בשיחה עם חבר נאמר לי שעדיף לוותר. ששום דבר שאגיד, לא ישנה את המצב הקיים, ואולי כדאי שפשוט אקבל את המציאות. אבל המציאות קשה. הרגשתי שאם לא אכתוב, אתפוצץ. אז הנה… הוצאתי קצת. לא כתבתי שום דבר פוליטי מובהק, רק צורך שדברים ישתנו. אל תרדדו את השיח!

תערוכה:
מה? נקודת מבט – אורית חופשי ומחמוד קייס
מתי? כל השבוע (תאריך נעילה: 28.3.19)
איפה? גלריה זימאק לאמנות עכשווית, רח' ה' באייר 68, תל אביב.
למה? ״נקודת מבט״ מציגה את עבודותיהם של האמנים אורית חופשי ומחמוד קייס, כאשר העץ הוא חומר הגלם הבסיסי ביצירתם ובתערוכה הנוכחית. יצירתם שונה בתכלית, אך אחד הרבדים המרכזיים ביצירתם יוצר זיקה המזינה את הקשר בין יצירותיהם, והיא נטועה בהבדל שבין עץ (tree) לבין עץ (wood). הראשון צומח, משתנה, מניב, עונה לעונות השנה ולמחזור חייו. השני, לעומתו, הוא חומר גלם שנוצר על ידי האדם לשימוש לאחר מותו של העץ או כריתתו המכוונת. אם כן, העץ (tree) הוא החיים והעץ (wood) הוא המוות, האחד טבע והשני אדם, האחד פרא והאחר תרבות. יצירתה של אורית חופשי מתארת מצבים וסביבות אלימות, ויצירתו של מחמוד קייס לעומת זאת, שוזרת דגמים גאומטריים אינסופיים ששובים את העין ואת הלב. הקשר בין העבודות של שני האמנים מעלה על הדעת דיאלקטיקות נוספות שתקפות כאן כגון: אמנות-אומנות, ציור-מיצב, פיגורציה-אבסטרקציה, אקספרסיבי-גאומטרי, חילוני-דתי (או רליגיוזי), הרס-בנייה, סופיות-אינסופיות; ואם להתייחס גם לאמנים עצמם כי אז: אישה-גבר, אמנית בכירה-אמן צעיר, יהודייה-מוסלמי.
כמה? ללא עלות
איפה נרשמים? פשוט באים

הופעה:
מה? סנגיט
מתי? יום ב', 25.2.19, 21:00
איפה? האזור, רח' הרכב 13, תל אביב
למה? אני מודה שעד לרגע בו שלחו לי את הפרטים על ההופעה, לא היכרתי את סנגיט, אבל הי… תמיד יש פעם ראשונה, והפעם הזו הייתה מעניינת במיוחד! הכרתי צלילים חדשים, מוזיקה מרתקת ויוצר מעניין במיוחד. לרוב אני מספרת את החוויות שלי מההופעה, אבל הפעם הרגשתי שפשוט חייבים להכיר את המוזיקאי עצמו. אז תכיר: סנגיט, נגן כלי הקשה, מלחין ומפיק מוזיקלי, אמן ווידיאו-ארט ומחלוצי סצנת האפרוביט בישראל. בשנים האחרונות יצר סדרת וידיאו-קולאז' מוזיקלית בה אירח עשרות אמנים מהארץ ומהעולם, ובשנותיו כמפיק ויוצר וידיאו-ארט – שיתף פעולה עם אמנים רבים בישראל ומעבר לים – קותימאן, קרולינה, טוני אלן, מחמוד אחמד, חוה אלברשטיין, אבטה בריהון, חיים אוליאל, דין דין אביב ורבים נוספים. השבוע הוא יופיע עם המופע החדש שלו, לקראת הסינגל החדש שייצא בחודש הקרוב, והאלבום העתידי. לצידו יופיעו 10 נגנים והמופע מבוסס על שירים מתוך האלבום ומפרויקטים נוספים.
כמה? 50 ש"ח במכירה מוקדמת או 60 ש"ח בערב המופע
איפה נרשמים? מומלץ לרכוש כרטיסים מראש. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק

אירוע:
מה? "ההליכה לאיבוד" – אירוע שוטטות בין יצירות סאונד-ארט
מתי? יום ה', 28.2.19, 19:00
איפה? המרכז לאמנות דיגיטלית, רח' האמוראים 4, חולון
למה? פרויקט "ההליכה לאיבוד", הוא אירוע שוטטות בין יצירות סאונד-ארט המפוזרות בין קומות המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון. בכל חלל יצירה שונה, אשר מזמינה את הקהל פנימה, לעתים כצופה, לעתים כמשתתף. הערב יסתיים במופע מיוחד של מקהלת גיא בן הינום. האירוע מסכם תהליך בן מספר חודשים במסגרת שהות התכנית במרכז, במהלכו פיתחו הסטודנטים/יות עבודות, במקביל לעבודת האוצרות של התערוכה. ניהול אמנותי: דפנה קרון. בהשתתפות התכנית ללימודים מתקדמים במוזיקה אקספרימנטלית ואמנות הסאונד, מוסררה אמנים אורחים ומשתתפים נוספים: מטווי שפירא, חגית אונמני רובינשטיין, בר אלטרס, רוזנה צונד, אבנר כהן, משה סילבר, יפעת זיו , פיי שפירו, מקהלת גיא בן הינום.
כמה? ללא עלות
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק

בקטנה:
לפעמים אנחנו צריכים דחיפה קטנה כדי להתאהב. משהו שיגרום לנו לצאת מהמבוכה של הדייט הראשון ולעשות צעד קדימה. מחקר שנעשה ע״י פרופסור ארתור ארון באוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, נמצא דרך ליצירת אנרגיה אחרת בדייט, להעלאת את איכות השיחה, הקירבה והאינטמיות. להפקת תקשורת אפקטיבית שיכולה להוביל לזוגיות. 36 שאלות בדרך להתאהב. אבל איך שואלים את השאלות? מסתבר שיש קלפים. אז היכנסו להאדסטרט, תבחרו תשורה ותזמינו מישהי/מישהו לדייט ראשון…

ועוד יותר בקטנה, אבל עם המון משמעות:
תקשיבו לשיר הנהדר הזה של מוריה אור. הוא הזכיר לי בהתחלה את האלבום של הוברפוניקס, אלבום שאני כל כך אוהבת, אז שמעתי אותו שוב ושוב. לילה שלם. זה מושלם!

המלצות תרבות 10-16.2

השבוע מציינים את הוולנטיינס דיי. זה לא אומר שההמלצות שלי יהיו רומנטיות….

רגע לפני שאני מתחילה:
השבוע מציינים את הוולנטיינס. עכשיו, בואו… אני לא מאלה שמציינים את היום הזה. בעיקר בגלל שהוא תמיד מרגיש לי מאולץ. מביך אפילו. מחייב. אני בעד ההצהרות הקטנות. המחוות הנסתרות. הריגושים שנחבאים בהעין. תעזבו אותי מדרמות ומאוירון שסוחב אחריו שלט אהבה. גם בשירים אני מעדיפה את המילים הזעירות. הכי אני אוהבת את השירים על רגעי אהבה יום-יומיים כמו שוטף את המילים של אלון עדר (קפצו לסוף הפוסט) או יומבו של נדב הולנדר (לחצו על הלינק ולא תתחרטו), בשבילך של ברי סחרוף. אבל הכי הרבה, אני אוהבת את שומר אריות של יוסי אלפנט, זה באמת השיר האהוב עלי בעולם כולו.

פסטיבל:
מה? שאון חורף
מתי? יום ב', 11.2.19, 19:30
איפה? רח' בן שטח-שלומציון, ירושלים
למה? בכל יום שני במהלך פברואר, תוכלו להסתובב בירושלים ולגלות אמנות חדשה, מוזיקה, אוכל משובח ומופעי רחוב. הכל נמצא בחלל הפתוח, בבתי עסק קיימים, בסמטאות העיר ולצד התושבים.
כמה? ללא עלות, אלא אם צוין אחרת באתר, ועל בסיס מקום פנוי
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק

פסטיבל:
מה? פסטיבל זמן פיוט 9
מתי? 12-21.2.19, 21:00
איפה? אודטוריום צייטלין החדש, רח' צייטלין 22, תל אביב
למה? פסטיבל הפיוט בת"א יציין השנה את שנתו התשיעית, פסטיבל יחיד מסוגו המעודד היכרות עם ענקי הרוח, השירה והתרבות היהודית. השנה הפסטיבל עומד בסימן עדות ישראל ובמסגרתו יעלו מופעים מיוחדים עם פיוטים וניגונים עתיקים ממרוקו, אתיופיה, תימן ואשכנז ופיוטים שמשקפים את היצירה הישראלית המודרנית. הפסטיבל משלב פיוטים עתיקים עם עיבודים חדשניים ושילובים בלתי שגרתיים של אמנים מגילאים וסגנונות מוזיקליים שונים. ניהול אמנותי – שירה סיון מונסונגו, ייעוץ אמנותי לפסטיבל – אלי גרינפלד. ייקחו חלק בפסטיבל: גילי יאלו, עלמה זהר, , נטע אלקיים, סגיב כהן, לירון עמרם, בניה ברבי, אופיר טובול ועוד.
כמה? 80-70 ש"ח
איפה נרשמים? מומלץ לרכוש כרטיסים מראש. כל הפרטים באתר הפסטיבל


הופעה:
מה? דניאל דור
מתי? יום ה', 14.2.19, 21:00
איפה? התיבה, שד' ירושלים 19, יפו
למה? נתחיל בגילוי נאות – דניאל דור הוא חבר קרוב. הכרנו דרך המוזיקה, ואיפהשהו בין ההופעה הראשונה לשנייה שלו, הכרחתי אותו להיות חבר שלי. במהלך השנים המוזיקה של דניאל עברה המון תהליכים, השתנתה, צמחה, התפתחה. האלבום החדש, עליו הוא עובד כעט, מציע שירים כנים מאוד, רגישים, שירים שמספרים סיפורים יום-יומיים אבל עם המון יופי. ועוד משהו קטן על המקום שבו דניאל מופיע – התיבה הוא חלל אחר. הוא מקרב מאוד לאמן, האקוסטיקה בו נעימה (משמש גם כאולפן הקלטות) והוא בהחלט תורם לקסם שדניאל מכניס בו.
כמה? 60 ש"ח
איפה נרשמים? מומלץ להזמין כרטיסים מראש. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק

הופעה:
מה? אם זאת אהבה: מוזיקאיות מבצעות שירי אהבה מיזוגניים
מתי? יום ה', 12.2.19, 22:00
איפה? לבונטין 7, רח' לבונטין 7, תל אביב
למה? זוכרים את הפתיח שלי? אז הנה עוד דרך להתמודד עם היום הזה. מדובר בחבורה של מוזיקאיות משובחות באמת שיבצעו שירי אהבה אהודים ותמימים. או שאולי לא בדיוק. מבט מעמיק יותר מגלה תמונה מורכבת. היזהרו! סיכוי סביר שאחרי הערב הזה לא תוכלי לזמזם אותם באותו האופן, מצד שני…
בערב ישירות המוזיקאיות להיטים כמו: כשאת אומרת לא, אינך יכולה, אני רואה אותה בדרך לגימנסיה, כשאת בוכה את לא יפה ועוד. משתתפות (לפי סדר א״ב(: אלה רונן, דניאל רובין, עדי קשת כהן, עדי שחם, שרון טובה לוי והפתעות נוספות. הנחיה: נטע עמית, פוליטיקלי קוראת
כמה? 30 ש"ח
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק.

תערוכה:
מה? תערוכת יחיד – אדם יקוטיאלי (know hope)
מתי? יום ה', 12.2.19, 20:00
איפה? גלריה גורדון, רח' הזרם 5, תל אביב
למה? בתערוכת היחיד הראשונה שלו בישראל מזה ארבע שנים, יקותיאלי משתמש בחלל הגלריה כדי ליצור אינדקס רב-מימדי, מיצב חובק המורכב מאובייקטים, חפצים שנמצאו באקראי, עבודות מדיה-מעורבת ואלמנטים מהאיקונוגרפיה שלו אשר מקוטלגים כממצאים מזמן אחר.
כמה? ללא עלות.
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים הפרטים באיוונט בפייסבוק.

בקטנה:
אז אם הגעתם עד לכאן, אני מקיימת את ההבטחה שלי – שוטף את המילים של אלון עדר

המלצות תרבות 18-24.11

רגע לפני שאני מתחילה:
תרשו לי לפתוח בזה שאין מאושרת ממני על כך שהתחיל החורף. כן, אני יודעת… עוד מוקדם לצהול. כמות הגשם מזערית בינתיים ויש יותר ימים שמשיים מאשר ימים גשומים. ובכל זאת, מבחינתי הוא פה וזה אומר שהעונה הכי טובה ביקום החלה! שתדעו שבחורף אני מאושרת יותר, בחורף אני פורחת, בתוך האפור אני רואה מלא גוונים עמוקים. בחורף אני מתאהבת!
להמשיך לקרוא המלצות תרבות 18-24.11

המלצות תרבות 29.10-3.11

רגע לפני שאני מתחילה:
בחודשים האחרונים אני מרגישה שאני הופכת לאדם מעט ציני. החיים, החוויות… נו, אתם יודעים. כבר הרבה זמן שאני מחכה שהציניות תשחרר אותי ותמשיך למחוזות אחרים. המקומות בהם זה משתנה, הם המקומות שאני מרגישה שהמוזיקה מרגשת אותי. בשבוע שעבר זה קרה עם דוד שאול, השבוע עם יקיר הלל… תמשיכו להזרים אלי דברים שמרחיבים את הלב!
להמשיך לקרוא המלצות תרבות 29.10-3.11

המלצות תרבות 15-20.10.18

רגע לפני שאני מתחילה:
אני חייבת להודות שאני לא מחובבי הקאברים. לרוב אני נשארת נאמנה למקור. מצד שני יש גרסאות כיסוי שגורמות לי להתאהב בשיר ולגלות אותו מחדש, דווקא דרך הביצוע המחודש. בשבוע שעבר הייתי בהופעה של גדי רונן, בין השירים שלו, הוא בישר שהשיר הבא ברשימה הוא קאבר והתחיל לנגן. בחיי שלקח לי זמן לזהות. רק לקראת הפזמון, הבנתי שמדובר בלטאה של פורטיס. הוא ביצע את השיר כל כך יפה, שלרגע זה היה נשמע כמו שיר חדש ושלו. כאלה קאברים אני אוהבת. חוזרת אליהם שוב ושוב. עד שתהיה הקלטה של זה (אם תהיה), נעשה כבוד לפורטיס. בכל זאת… פורטיס!
להמשיך לקרוא המלצות תרבות 15-20.10.18

תרבות יום א' 5-11.8.18

רגע לפני שאני מתחילה:
לפני שבוע בערך הייתי באירוע לכבוד אריק איינשטיין. השתתפתי בהאדסטרט לשחזור ההקלטות שלו וכחלק מהתשורות הוזמנתי לצהריים של מילים ומנגינות אהובות. אני לא ארחיב על אופי האירוע, אבל כן אתייחס לקוטנר שסיפר קצת בקול שבור על הקשר שלו עם אריק. כבר ראיתי הרבה הרצאות או ערבים איתו, אבל מעולם לא שמעתי את קולו רועד מהתרגשות. אולי זו רק אני שהרגשתי כך?
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 5-11.8.18

תרבות יום א' 5-3-18

רגע לפני שאני מתחילה:
לרוב את הפתיח הזה אני מייעדת למישהו מסויים. לא תמיד הוא מודע לכך, אבל כשאני כותבת, אני כמעט תמיד כותבת עבור מישהו. מספרת ברמז על מה אני חושבת, מספרת על כאב, על אהבה, על החמצה, על אכזבה. מזכירה בעקיפין מה עברנו באותו השבוע.
לרוב הפתיח נכתב לכולם אבל הוא מיועד לקורא אחד. לא תמיד זה אותו הקורא. לפעמים הוא מתחלף בכל שבוע, לפעמים לא.
כבר שנים שאני לא כותבת בלוג על החיים שלי, ולכן הפתיח הזה הוא תמצית לכל מה שרציתי שידעו ולא העזתי לכתוב. תמצית המסרים שאני רוצה להגיד ולא מעיזה לדבר בקול.
הפעם מדובר בגעגועים. געגועים למשהו שהיה ואינו עוד. הוא לא קיים. רק הזכרון.
הכל תמיד טוב יותר בזכרון. בגעגוע. הכל יותר יפה, יותר מושך, יותר צורב.
לרוב את הפתיח הזה אני מייעדת למישהו מסויים. גם הפעם
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 5-3-18

תרבות יום א' 6-10.2.18

רגע לפני שאני מתחילה:
חזרתי מפריז. זה מצחיק, כשאנשים שואלים אותי איך היה אני אומרת שהיה מושלם ומיד מוסיפה: "אני שונאת את פריז". יש שם דברים טובים. אבל אני תמיד אעדיף מקום אחר על פני היקום ולא את פריז. אין סיבה אמיתית. זה לא יושב על שום דבר שאני יכולה להסביר. אולי הרומנטיקה שעוטפת את העיר פשוט לא מדברת אלי. והרי אני בחורה רומנטית. חולמת תמיד על סצינות מסרטים דביקים משנות ה-90. רומנטית בשירים. רומנטית בספרים.
רומנטית עד שזה נוגע לערים. אז אני מעדיפה מקומות אחרים.
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 6-10.2.18