רגע לפני שאני מתחילה:
היו ימים שהייתי מעורבת מאוד בחיים הפוליטים. אמנם לא הייתי פעילה של מפלגה, אבל דאגתי להביע את דעותיי נחרצות, הייתי מנסה לשכנע חברים בצידקת דרכי, הייתי הולכת להפגנות, ידעתי בדיוק מי אמר מה ומתי ובכל הזמדנות הייתי כותבת פוסטים בפייסבוק. אחר כך הרגשתי שזה חזק ממני. שהוירטואליה רידדה את השיח ואין עם מי לדבר באמת. אין קשב בשום צד של המפה. לקחתי הפסקה.
השבוע קרו דברים שהחזירו אותי לכתוב קצת בטוויטר ובפייסבוק. בשיחה עם חבר נאמר לי שעדיף לוותר. ששום דבר שאגיד, לא ישנה את המצב הקיים, ואולי כדאי שפשוט אקבל את המציאות. אבל המציאות קשה. הרגשתי שאם לא אכתוב, אתפוצץ. אז הנה… הוצאתי קצת. לא כתבתי שום דבר פוליטי מובהק, רק צורך שדברים ישתנו. אל תרדדו את השיח!
תערוכה:
מה? נקודת מבט – אורית חופשי ומחמוד קייס
מתי? כל השבוע (תאריך נעילה: 28.3.19)
איפה? גלריה זימאק לאמנות עכשווית, רח' ה' באייר 68, תל אביב.
למה? ״נקודת מבט״ מציגה את עבודותיהם של האמנים אורית חופשי ומחמוד קייס, כאשר העץ הוא חומר הגלם הבסיסי ביצירתם ובתערוכה הנוכחית. יצירתם שונה בתכלית, אך אחד הרבדים המרכזיים ביצירתם יוצר זיקה המזינה את הקשר בין יצירותיהם, והיא נטועה בהבדל שבין עץ (tree) לבין עץ (wood). הראשון צומח, משתנה, מניב, עונה לעונות השנה ולמחזור חייו. השני, לעומתו, הוא חומר גלם שנוצר על ידי האדם לשימוש לאחר מותו של העץ או כריתתו המכוונת. אם כן, העץ (tree) הוא החיים והעץ (wood) הוא המוות, האחד טבע והשני אדם, האחד פרא והאחר תרבות. יצירתה של אורית חופשי מתארת מצבים וסביבות אלימות, ויצירתו של מחמוד קייס לעומת זאת, שוזרת דגמים גאומטריים אינסופיים ששובים את העין ואת הלב. הקשר בין העבודות של שני האמנים מעלה על הדעת דיאלקטיקות נוספות שתקפות כאן כגון: אמנות-אומנות, ציור-מיצב, פיגורציה-אבסטרקציה, אקספרסיבי-גאומטרי, חילוני-דתי (או רליגיוזי), הרס-בנייה, סופיות-אינסופיות; ואם להתייחס גם לאמנים עצמם כי אז: אישה-גבר, אמנית בכירה-אמן צעיר, יהודייה-מוסלמי.
כמה? ללא עלות
איפה נרשמים? פשוט באים

הופעה:
מה? סנגיט
מתי? יום ב', 25.2.19, 21:00
איפה? האזור, רח' הרכב 13, תל אביב
למה? אני מודה שעד לרגע בו שלחו לי את הפרטים על ההופעה, לא היכרתי את סנגיט, אבל הי… תמיד יש פעם ראשונה, והפעם הזו הייתה מעניינת במיוחד! הכרתי צלילים חדשים, מוזיקה מרתקת ויוצר מעניין במיוחד. לרוב אני מספרת את החוויות שלי מההופעה, אבל הפעם הרגשתי שפשוט חייבים להכיר את המוזיקאי עצמו. אז תכיר: סנגיט, נגן כלי הקשה, מלחין ומפיק מוזיקלי, אמן ווידיאו-ארט ומחלוצי סצנת האפרוביט בישראל. בשנים האחרונות יצר סדרת וידיאו-קולאז' מוזיקלית בה אירח עשרות אמנים מהארץ ומהעולם, ובשנותיו כמפיק ויוצר וידיאו-ארט – שיתף פעולה עם אמנים רבים בישראל ומעבר לים – קותימאן, קרולינה, טוני אלן, מחמוד אחמד, חוה אלברשטיין, אבטה בריהון, חיים אוליאל, דין דין אביב ורבים נוספים. השבוע הוא יופיע עם המופע החדש שלו, לקראת הסינגל החדש שייצא בחודש הקרוב, והאלבום העתידי. לצידו יופיעו 10 נגנים והמופע מבוסס על שירים מתוך האלבום ומפרויקטים נוספים.
כמה? 50 ש"ח במכירה מוקדמת או 60 ש"ח בערב המופע
איפה נרשמים? מומלץ לרכוש כרטיסים מראש. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק
אירוע:
מה? "ההליכה לאיבוד" – אירוע שוטטות בין יצירות סאונד-ארט
מתי? יום ה', 28.2.19, 19:00
איפה? המרכז לאמנות דיגיטלית, רח' האמוראים 4, חולון
למה? פרויקט "ההליכה לאיבוד", הוא אירוע שוטטות בין יצירות סאונד-ארט המפוזרות בין קומות המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון. בכל חלל יצירה שונה, אשר מזמינה את הקהל פנימה, לעתים כצופה, לעתים כמשתתף. הערב יסתיים במופע מיוחד של מקהלת גיא בן הינום. האירוע מסכם תהליך בן מספר חודשים במסגרת שהות התכנית במרכז, במהלכו פיתחו הסטודנטים/יות עבודות, במקביל לעבודת האוצרות של התערוכה. ניהול אמנותי: דפנה קרון. בהשתתפות התכנית ללימודים מתקדמים במוזיקה אקספרימנטלית ואמנות הסאונד, מוסררה אמנים אורחים ומשתתפים נוספים: מטווי שפירא, חגית אונמני רובינשטיין, בר אלטרס, רוזנה צונד, אבנר כהן, משה סילבר, יפעת זיו , פיי שפירו, מקהלת גיא בן הינום.
כמה? ללא עלות
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק

בקטנה:
לפעמים אנחנו צריכים דחיפה קטנה כדי להתאהב. משהו שיגרום לנו לצאת מהמבוכה של הדייט הראשון ולעשות צעד קדימה. מחקר שנעשה ע״י פרופסור ארתור ארון באוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, נמצא דרך ליצירת אנרגיה אחרת בדייט, להעלאת את איכות השיחה, הקירבה והאינטמיות. להפקת תקשורת אפקטיבית שיכולה להוביל לזוגיות. 36 שאלות בדרך להתאהב. אבל איך שואלים את השאלות? מסתבר שיש קלפים. אז היכנסו להאדסטרט, תבחרו תשורה ותזמינו מישהי/מישהו לדייט ראשון…
ועוד יותר בקטנה, אבל עם המון משמעות:
תקשיבו לשיר הנהדר הזה של מוריה אור. הוא הזכיר לי בהתחלה את האלבום של הוברפוניקס, אלבום שאני כל כך אוהבת, אז שמעתי אותו שוב ושוב. לילה שלם. זה מושלם!