המלצות לימי הקורונה #2

רגע לפני שאני מתחילה:
אחד הדברים המשמחים שקרו בעקבות הפוסט הקודם של תרבות יום א בזמן הקורונה היה שהמון אנשים פתאום הציעו לי עוד ועוד דברים לכתוב עליהם – שירים חדשים וישנים, סרטים, הצגות..
תמשיכו! זה עושה נעים וטוב בתקופה המשוגעת הזו!
חלק מהקטגורויות נשארו משבוע שעבר, חלק קטגוריות חדשות. השירים בין לבין הם כולם שירים חדשים לי או חדשים בכלל, שראו אור דווקא עכשיו

פודקאסטים:
בפעם הקודמת כתבתי שלאחרונה היו לי מלא שעות הגה ולכן התחלתי להקשיב יותר ברצינות לפודקאסטים. אז שעות ההגה נגמרו, ואני בבית כל הזמן ועדיין… תמיד כיף להיחשף לעוד פודקאסטים.
שיר אחד – די בטוחה שאתם כבר מכירים את הפודקאסט הזה, אבל אם לא… מחכה לכם אושר גדול. שיר אחד הוא פודקאסט שלוקח על עצמו לחקור בכל פרק מה הסיפור שעומד מאחורי השירים. הפרק הכי מפורסם (אני חושבת) היה על השיר 'צל עץ תמר ואור ירח', אבל אל תפספסו את השיחה עם יוני רכטר, מאור כהן וליילי (שבכלל הוקלט תו"כ פסטיבל אינדינגב)
פופקורן – פודקאסט מעורר השראה של ליאור פרנקל עם אנשים שונים, מתחומים שונים שעשו דברים שונים. המשותף לכולם – מעוררי השראה ומחשבה
תרבות יום א' – לא, לא פודקאסט שלי. מתברר שבחודשים האחרונים יש פודקאסט חדש של עיתון הארץ שמדבר על… ובכן, תרבות. השיח הוא על תרבות מכל מיני זויות – נתוני רייטינג, סדרות חדשניות, סרטים ששינו לגמרי את האופן בו אנחנו צופים בסרטים ועוד…

הצגות מהספה:
קצת מוזר לראות הצגות מהספה אבל בזמנים כאלה, דברים מוזרים הופכים להיות שגרתיים.
חובבי הפרינג' יכולים להיכנס לאתר קיפוד הזה ולהתעדכן בכל ההצגות העצמאיות שיש. האתר מתעדכן כל הזמן אז כדאי לחזור אליו מדי פעם
• #סינמה_גשר – הרפרטואר של גשר עלה ליוטיוב. הצגות חדשות לצד ותיקות. רוב ההצגות מצולמות באיכות טובה ועם סאונד טוב, אבל יש גם שפחות. נו, מילא… אני יודעת שבלייב זה היה מרגיש אחרת.
• גם הקאמרי מאפשר לצפות בהצגות התיאטרון. מודה שזה פחות נוח ונגיש (חלק ממהצגות מחולקות לכמה מקטעים, חלק באיכות צפיה ירודה) אבל היי… כבר אמרנו שזה מה יש…

ספרים:
גם אם אתם מאלה שלא ממש חובבי קריאה, זו הזדמנות מעולה לברוח למקום שכולו טוב.
היסטוריה של המהירות – החלום שלי זה לעצור הכל ולהתמסר לקצב האיטי. עד כה לא הצלחתי באמת להכנע לתשוקה הזו ורוב היום שלי עובר במהירות כפולה. הקורונה אמנם הצליחה מעט להשקיט את הרעש, אבל קשה לומר שאני חלק מתנועה ההאטה. למרות זאת, קיבלתי המלצה לקרוא את הספר ואני מעבירה את ההמלצה גם לכם. כשאני יוצאת מזה אני חוזרת לחיים פשוטים ורגילים!
החיה שבבטן – תשמעו… לא היה לי קל לקרוא את הספר של ערן צור. רוב הזמן נעתי בחוסר נוחות בכסא. הרגשתי שאני נעה כל הזמן בין פנטזיה ובין מצב הצצה עמוק מדי לחייו של ערן צור. ובכל זאת, סיימתי אותו. לא רציתי להניח אותו בצד. אז אולי זה לא ספר קל לעיכול, אבל בהחלט כדאי לקרוא אותו

מסיבה:
כן! אפשר גם לחגוג קצת! בשגרה השישי שלי היה די שגרתי. וויסקי בלוציפר, מוזיקה טובה לתוך הלילה, ריח כבד של סיגריות שלא עוזב את הבגדים גם אחרי שלוש כביסות. בשבועות האחרונים, הסגר שינה את התכניות, אבל בכל זאת אני מוצאת לי הזדמנויות לחגוג:
פה זה טוב – תכנית הרדיו (ה-הו כה מעולה) של לירון תאני משודרת יום-יום, אבל בשישי בערב קורה פה משהו אחר: מסיבת זום מטורפת. כל ערב נושא אחר. אם אתם עדיין לא בקבוצת הפייסבוק של התכנית, כדאי להיכנס ולהתעדכן

עד כאן בינתיים, זמני בהחלט! היוזמות מתעדכנות כל הזמן אז תמשיכו לספר לי!