הפלייליסט של ענת מושקובסקי

אני אוהבת כשדברים מתחברים להם באופן טבעי. אחד הפוסטים הראשונים שכתבתי בתרבות יום א' היה על אחיות לוז. הצלילים שלהן היו חדשים ונעימים לי כל-כך.
אני אוהבת כשדברים מתחברים להם באופן טבעי. בלי מאמץ. במיוחד צלילים ומילים שגורמים לי להרגיש את הלב שלי. בטח בימים שאני מחפשת אחר המוזיקה. והנה הגיעה ענת מושקובסקי, הלא היא הצלע השלישית של האחיות לוז, ומוציאה לחלל מוזיקה מרגשת כל כך. עונה על כל משאלות ליבי בשירים שלה.
השבוע (23.10) היא משיקה EP שני, Loud&Clear, בהפקתו של שוזין. לכבוד המאורע הנה כמה יוצרים שעוררו בה זכרון והשראה – בחיי שזה פלייליסט משובח.

Camille – Je ne mache pas mes mots
אחת היוצרות שהכי השפיעו עלי אי פעם. העובדה שיש לי אובססיה קלה לשפה הצרפתית רק מעצימה את כל העניין.
אחותי הגדולה הכירה לי את המוזיקה של קמיל כשהייתי בכיתה ח', בחופשה משפחתית. אני זוכרת איפה ישבתי ומה לבשתי כשהקשבתי לה בפעם הראשונה. היא פשוט העיפה לי את הפוני.
האלבומים שלה שונים בתכלית זה מזה, וזה הישג גדול.
אני מרגישה שהיא מלווה את חיי באיזשהו מובן.

Noname – Window
יש פה כמה ז'אנרים שמתמזגים לאיזה בליל נהדר. ועיבוד מרטיט. מדובר בשיר שנחשפתי אליו לפני שבועיים, והספקתי לשמוע כנראה מעל 100 פעמים. כל פעם הלסת נשמטת מחדש.
וחוץ מזה, איזו מן זמרת מעזה לומר "I knew you never loved me but i fucked you anyway"?

Geshem – Telephone
בין הלהקות הטובות בסצנת האינדי הישראלי.
אני סאקרית של אקורדים, וגשם מצליחים לגעת לי בנקודה הזו.
טלפון זה שיר שיש בו עולם שלם- הוא גם מרגש (שימו לב לטקסט כן?), גם מרקיד, גם מפתיע, וגם קיבל את אחד הקליפים היפים שנתקלתי בהם.

King Crimson- I talk to the wind
ה-קלאסיקה של קינג קרימזון שמתנגנת לי באוזניים כבר שנים על גבי שנים. השיר מתחיל ומיד כל טיפת ציניות שיש בי נעלמת. למה אני בעצם לא שומעת אותו בלופים תמיד? לא ברור.
שבוע שעבר ניגנתי קלרינט בערב מחווה ל"קורט אוף דה קרימזון קינג" שניהל מוזיקלית נדב הולנדר והשתתפו בו מוזיקאים מדהימים כמו אלון עדר, דני רובס, סלעית להב ועוד. לדעתי כאבה לי הלסת מרוב חיוכים.

האחיות לוז – תן לי
זה אולי נגד חוקי המשחק, לכתוב כאן על שיר שמבצעת להקה שאני חלק ממנה.
אבל בגלל שעל המילים והלחן אחראית יפעת זיו ולא אני, ובגלל שהצטרפתי לאחיות לוז אחרי שהשיר הזה היה קיים כבר תקופה, אני מרשה לעצמי.
"תן לי" הוא מבחינתי פצצה מתקתקת של רגשות סותרים. גם לשמוע אותו וגם לשיר אותו זו חוויה שמסירה ממני שכבות ומשאירה אותי ערומה וחסרת הגנות, באופן הכי עוצמתי שיש

ענת מושקובסקי, השקת EP Loud&Clear, 23.10.19, 21:30, תדר בית רומנו