תרבות יום א' 5-11.8.18

רגע לפני שאני מתחילה:
לפני שבוע בערך הייתי באירוע לכבוד אריק איינשטיין. השתתפתי בהאדסטרט לשחזור ההקלטות שלו וכחלק מהתשורות הוזמנתי לצהריים של מילים ומנגינות אהובות. אני לא ארחיב על אופי האירוע, אבל כן אתייחס לקוטנר שסיפר קצת בקול שבור על הקשר שלו עם אריק. כבר ראיתי הרבה הרצאות או ערבים איתו, אבל מעולם לא שמעתי את קולו רועד מהתרגשות. אולי זו רק אני שהרגשתי כך?
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 5-11.8.18

תרבות יום א' 17-23.6

רגע לפני שאני מתחילה:
פתיח קצר, לקראת שבוע קצר עם המון דברים טובים. שימו שיר טוב, למשל אמילי קרפל שקצת נעלמה לי מהעין אבל לא מהלב, ובואו איתי… תל אביב-יפו-ירושלים….
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 17-23.6

תרבות יום א' 10-16.6

רגע לפני שאני מתחילה:
השבוע חשבתי על זה שרוב הפעמים אני כותבת את הפוסט השבועי ביום שבת בערב. זה זמן של מחשבות. הרהורים, אם תרצו.
יוצא ככה שאני קלישאה של עצמי ואז אני יושבת בבית שלי או בקפה השכונתי וכותבת תוך שאני חושבת על מהות החיים. זו הסיבה שתמיד יש לי פתיח כזה אסוציאטיבי. כל הרעש שיש לי בראש מתורגם לכתב. אם תפגשו אותי ככה ברחוב, אולי תמצאו אותי פחות מנתחת. עד אז, שופכת פה הכל…
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 10-16.6

תרבות יום א' 5-3-18

רגע לפני שאני מתחילה:
לרוב את הפתיח הזה אני מייעדת למישהו מסויים. לא תמיד הוא מודע לכך, אבל כשאני כותבת, אני כמעט תמיד כותבת עבור מישהו. מספרת ברמז על מה אני חושבת, מספרת על כאב, על אהבה, על החמצה, על אכזבה. מזכירה בעקיפין מה עברנו באותו השבוע.
לרוב הפתיח נכתב לכולם אבל הוא מיועד לקורא אחד. לא תמיד זה אותו הקורא. לפעמים הוא מתחלף בכל שבוע, לפעמים לא.
כבר שנים שאני לא כותבת בלוג על החיים שלי, ולכן הפתיח הזה הוא תמצית לכל מה שרציתי שידעו ולא העזתי לכתוב. תמצית המסרים שאני רוצה להגיד ולא מעיזה לדבר בקול.
הפעם מדובר בגעגועים. געגועים למשהו שהיה ואינו עוד. הוא לא קיים. רק הזכרון.
הכל תמיד טוב יותר בזכרון. בגעגוע. הכל יותר יפה, יותר מושך, יותר צורב.
לרוב את הפתיח הזה אני מייעדת למישהו מסויים. גם הפעם
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 5-3-18

תרבות יום א' 11-17.2.18

רגע לפני שאני מתחילה:
אחת לכמה זמן, אני חוזרת לשורשים. נוטשת את כל מאגר המוזיקה החדש שאספתי בזמן האחרון ומקשיבה לתקליטים שאני ממש ממש אוהבת. בחודשים האחרונים אני מקשיבה באובססיביות לאחרית הימים. זה הפך לקונפליקט של ממש – מצד אחד, זו להקה ותיקה מאוד. מצד שני, רק בזמן האחרון הקשבתי לה באמת. ראיון קצר עם מירי אלוני שסיפרה על השיר נסיכה, מתוך האלבום היחיד של אחרית הימים, גרמו לי לשמוע שוב ושוב ושוב את כל האלבום כולו. כמה קסם היה בו. איזה צלילים שגומרים לכל כך הרבה מיתרים חדשים בלב שלי לרטוט… להמשיך לקרוא תרבות יום א' 11-17.2.18

הפלייליסט של מורן כהן

פתאום חשבתי על כך שאני עושה לא מעט פלייליסטים עם מוזיקאים, אבל מי שבאמת מזין אותי תמיד במוזיקה טובה, הם דווקא החברים שלי. כאלה ששולחים לי שיר בהודעה באמצע הלילה, כי הם יודעים שאני חייבת להקשיב, כאלה שמשתפים שירים בפרופיל שלהם ואני הולכת שבי אחריהם (לא מגזימה), כאלה שמדי פעם כותבים פוסט על כלום ושום דבר אבל מצרפים לזה לינק לשיר שמלווה אותי אחר כך ימים שלמים.
להמשיך לקרוא הפלייליסט של מורן כהן