המלצות לימי הקורונה #2

רגע לפני שאני מתחילה:
אחד הדברים המשמחים שקרו בעקבות הפוסט הקודם של תרבות יום א בזמן הקורונה היה שהמון אנשים פתאום הציעו לי עוד ועוד דברים לכתוב עליהם – שירים חדשים וישנים, סרטים, הצגות..
תמשיכו! זה עושה נעים וטוב בתקופה המשוגעת הזו!
חלק מהקטגורויות נשארו משבוע שעבר, חלק קטגוריות חדשות. השירים בין לבין הם כולם שירים חדשים לי או חדשים בכלל, שראו אור דווקא עכשיו

פודקאסטים:
בפעם הקודמת כתבתי שלאחרונה היו לי מלא שעות הגה ולכן התחלתי להקשיב יותר ברצינות לפודקאסטים. אז שעות ההגה נגמרו, ואני בבית כל הזמן ועדיין… תמיד כיף להיחשף לעוד פודקאסטים.
שיר אחד – די בטוחה שאתם כבר מכירים את הפודקאסט הזה, אבל אם לא… מחכה לכם אושר גדול. שיר אחד הוא פודקאסט שלוקח על עצמו לחקור בכל פרק מה הסיפור שעומד מאחורי השירים. הפרק הכי מפורסם (אני חושבת) היה על השיר 'צל עץ תמר ואור ירח', אבל אל תפספסו את השיחה עם יוני רכטר, מאור כהן וליילי (שבכלל הוקלט תו"כ פסטיבל אינדינגב)
פופקורן – פודקאסט מעורר השראה של ליאור פרנקל עם אנשים שונים, מתחומים שונים שעשו דברים שונים. המשותף לכולם – מעוררי השראה ומחשבה
תרבות יום א' – לא, לא פודקאסט שלי. מתברר שבחודשים האחרונים יש פודקאסט חדש של עיתון הארץ שמדבר על… ובכן, תרבות. השיח הוא על תרבות מכל מיני זויות – נתוני רייטינג, סדרות חדשניות, סרטים ששינו לגמרי את האופן בו אנחנו צופים בסרטים ועוד…

הצגות מהספה:
קצת מוזר לראות הצגות מהספה אבל בזמנים כאלה, דברים מוזרים הופכים להיות שגרתיים.
חובבי הפרינג' יכולים להיכנס לאתר קיפוד הזה ולהתעדכן בכל ההצגות העצמאיות שיש. האתר מתעדכן כל הזמן אז כדאי לחזור אליו מדי פעם
• #סינמה_גשר – הרפרטואר של גשר עלה ליוטיוב. הצגות חדשות לצד ותיקות. רוב ההצגות מצולמות באיכות טובה ועם סאונד טוב, אבל יש גם שפחות. נו, מילא… אני יודעת שבלייב זה היה מרגיש אחרת.
• גם הקאמרי מאפשר לצפות בהצגות התיאטרון. מודה שזה פחות נוח ונגיש (חלק ממהצגות מחולקות לכמה מקטעים, חלק באיכות צפיה ירודה) אבל היי… כבר אמרנו שזה מה יש…

ספרים:
גם אם אתם מאלה שלא ממש חובבי קריאה, זו הזדמנות מעולה לברוח למקום שכולו טוב.
היסטוריה של המהירות – החלום שלי זה לעצור הכל ולהתמסר לקצב האיטי. עד כה לא הצלחתי באמת להכנע לתשוקה הזו ורוב היום שלי עובר במהירות כפולה. הקורונה אמנם הצליחה מעט להשקיט את הרעש, אבל קשה לומר שאני חלק מתנועה ההאטה. למרות זאת, קיבלתי המלצה לקרוא את הספר ואני מעבירה את ההמלצה גם לכם. כשאני יוצאת מזה אני חוזרת לחיים פשוטים ורגילים!
החיה שבבטן – תשמעו… לא היה לי קל לקרוא את הספר של ערן צור. רוב הזמן נעתי בחוסר נוחות בכסא. הרגשתי שאני נעה כל הזמן בין פנטזיה ובין מצב הצצה עמוק מדי לחייו של ערן צור. ובכל זאת, סיימתי אותו. לא רציתי להניח אותו בצד. אז אולי זה לא ספר קל לעיכול, אבל בהחלט כדאי לקרוא אותו

מסיבה:
כן! אפשר גם לחגוג קצת! בשגרה השישי שלי היה די שגרתי. וויסקי בלוציפר, מוזיקה טובה לתוך הלילה, ריח כבד של סיגריות שלא עוזב את הבגדים גם אחרי שלוש כביסות. בשבועות האחרונים, הסגר שינה את התכניות, אבל בכל זאת אני מוצאת לי הזדמנויות לחגוג:
פה זה טוב – תכנית הרדיו (ה-הו כה מעולה) של לירון תאני משודרת יום-יום, אבל בשישי בערב קורה פה משהו אחר: מסיבת זום מטורפת. כל ערב נושא אחר. אם אתם עדיין לא בקבוצת הפייסבוק של התכנית, כדאי להיכנס ולהתעדכן

עד כאן בינתיים, זמני בהחלט! היוזמות מתעדכנות כל הזמן אז תמשיכו לספר לי!

המלצות תרבות 22-28.7

רגע לפני שאני מתחילה:
דברים שקרו בזמן שנעדרתי מפה: טסתי לניו יורק. חזרתי מניו יורק. החלטתי שאני חוזרת לכתוב בכל הכח ואת כל המחברת שכתבתי בפארקים בחו"ל, אני משכללת לכדי משהו רציני. באותה נשימה החלטתי שאת כל מה שכתבתי אני גם גונזת. אח"כ החלטתי שאני סוגרת את הבלוג. ואז גם החלטתי שאני לא מסוגלת. לקחתי הפסקה. ועוד אחת ועוד אחת. התחלתי לכתוב והספקתי. עברו הרבה מים בנהר, היו המון מחשבות להיפרד מהבלוג. אבל הוא כמו מאהב לשעבר, לא מרפה…
ואם כבר אנחנו פה, הנה שיר של age is a box שליווה אותי לא מעט בתקופה הזו, תודות לערב אחד של קפסולה (הי יאיר יונה!), אי שם בעבר הלא-כל-כך רחוק…. תקשיבו גם למילים…

הרצאה:
מה? בלוז על הבר – ניצן פינקו
מתי? יום ב', 22.7.19, 20:00
איפה? פאב אגנס, רח' אבן גבירול 129, תל אביב
למה? קודם כל כי ניצן. אין צורך להוסיף יותר מזה – יש לה ידע עצום במוזיקה וכמעט בכל כתבה או פוסט שלה אני לומדת משהו חדש. דבר שני כי שנות ה-60. 50 שנה לפסטיבל האייקוני הזה שהיה לסמל של מחאה, שיוויון זכויות, שחרור ואהבה. ודבר אחרון ולא פחות חשוב, כי נשים – על הבמה הזו עלו כמה מהנשים המהפכניות ביותר ג'ואן באאז, ג'ניס ג'ופלין, ועוד. ניצן תספר על הקולות הנשיים של המחאה באותה התקופה.
כמה? 35 ש"ח ברכישה מוקדמת
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק

הופעה:
מה? سيستم عالي – System Ali – סיסטם עאלי
מתי? יום ד', 24.7.19, 22:00
איפה? סאבלט Sublet, תלפיות, ירושלים
למה? מדובר בהרכב מיוחד במינו, בית של ממש לכל מה שיכול להיות טוב ביקום הזה… כבר עשור שהחברוה הזו שנולדה ביפו יוצרת טקסטים טעונים פוליטית, חברתית, אבל עם המון אהבה לאדם והשראה. השירים נכתבים ומבוצעים בשפה העברית, הערבית, הרוסית, האנגלית, היידיש והאמהרית – שפות האם של הכותבות והכותבים.
עד היום ראיתי אותם "בבית" שלהם ושלי, ביפו. זה תמיד הרגיש כמו חלום שחייב להתגשם (סליחה על הרגשיות שנחתה עליכם בפתחו של השבוע..). השבוע הם מופיעים בירושלים במסגרת 'סאבלט סטייג" – 8 שבועות של אמנות ומוזיקה מעולה (זהו השבוע השלישי). האלבום החדש של הלהקה- "מהרג'אן" (קרנבל), מורכב מטקסטים, לחנים וביטים שנכתבו תוך הופעות בלתי פוסקות בארץ ובחו"ל. האלבום הוא מסיבה עוצמתית המתקיימת על הצומת שבין שירה רוסית עממית, שאנסונים של להקות צבאיות, פיירוז ושירה מצרית, טקסטים מקראיים, היפ הופ, ג'אז ומוזיקה צוענית.
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק

מחול:
מה? "את כל הכוכבים – כנפיים" – תיאטרון מחול רנה שינפלד במוזיאון אגם
מתי? יום ה',25.7.19 , 20:30
איפה? מוזיאון אגם, רח' מיש"ר 1, קרית הלאום, ראשון לציון
למה? מוזיאון אגם, המציג עשרות יצירות מקור המקיפות שישה עשורי עבודה של האמן הבינלאומי ואבי זרם האמנות הקינטית יעקב אגם בן ה-91, יערוך אירוע מוזיקלי מקורי שישלב בין עולמות יצירה שונים של שני אמנים פורצי דרך בתחומם. להקתה של הרקדנית, הכוריאוגרפית ואשת המחול האיקונית רנה שינפלד תופיע במוזיאון בליווי 11 רקדנים במופע "את כל הכוכבים – כנפיים", שיתכתב עם יצירות האמנות הקינטיות של אגם כפי שמובאות בתצוגת הקבע של המוזיאון "בתנועה מתמדת", כשהמיקום והקונטקסט הייחודים ייצרו זוויות חדשות להתבוננות במפגש שבין שני העולמות.
כשמו של המופע, רנה שינפלד תעצב מחדש את כל הכוכבים לחלליו המיוחדים של מוזיאון אגם, כשלהקה בת 11 משתתפים תרקוד בשלושה מוקדים שונים ברחבי המוזיאון. הקהל יעקוב אחר מסעם של הרקדנים בין היצירות הקינטיות שמוצגות על רקע באך שופן, למברנה, לצד נעימות אפריקאיות, שירים של לאה גולדברג וחנוך לוין ועוד, שמבוצעים על ידי המשתתפים ומוסיפים ממד ואינטימיות למופע. המופע יכלול את הריקוד הקלאסי של שינפלד "כנפיים" מ-1980, אשר הוצג בכל רחבי העולם ועושה שימוש במצנח תאורה שחובר לארבעה מקלות ופורש כנפיים.
כמה? 80 ₪
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים באתר המוזיאון

הופעה:
מה? רבעיית אוריאל הרמן – הופעת השקה
מתי? יום ה', 25.7.19, 20:30
איפה? אברהם הוסטל, רח' לבונטין 21, תל אביב
למה? פעם שאלו אותי מה אני מעדיפה במוזיקה – את המילים או את המנגינה. מבלי לחשוב אמרתי "מילים". אוריאל הרמן הוא בין היחידים שמצליח לאפשר לי להקשיב למוזיקה שלמה ללא הפרעה – רק הצלילים של הפסנתר, של התופים, של כלי הנשיפה. הקונטראבס שפתאום שם אצלי הכל ביחדות זמן …זה חלק מההקדמה שכתבתי לפוסט פליילסט של אוריאל הרמן. הרמן מדלג בין הבנות עם הלהקה שלו מזה 4 שנים, מפיץ את המוזיקה שלו והצלילים. השבוע הוא מגיע לישראל להשיק את האלבום השלו. בהופעה הוא יארח את מארק אליהו והגיטסרטיס אילן בר לביא.
כמה? 70 ש"ח ברכישה מוקדמת או 90 ש"ח בקופות
איפה נרשמים? פשוט באים. כל הפרטים באיוונט בפייסבוק

בקטנה:
רגע לפני שאני מסיימת, אי אפשר להתעלם מהמחאה 'תנו לרקוד בשקט'. אחרי העצרת הגדולה ביום חמישי, מגיע גם כינוס שישלב הרצאה של דין בראון ודיון פתוח לטובת רעיונות לפעילויות חדשות. זו גם הזדמנות מעולה להכיר את דין (שהוא לב ענק בלי קשר למחאה), יזם, בוגר בית הספר האונטולוגי ניופילד נטוורק בלונדון. כיום, .בעזרת הכלים והידע שצבר, הוא פועל למען חופש התרבות כל הפרטים ממש כאן

בקטנה 2:
כששלחו לי את השיר הזה של עומר מץ, ידעו למה. ידעו שאתאהב בו מיד…

המלצות תרבות 22-27.10.18

רגע לפני שאני מתחילה:
יש לי מלא דברים לכתוב ולא בא לי לכתוב על כלום. דברים מוזרים שקרו השבוע צריכים לשקוע. נדחה את הכל  לפוסט להבא. בינתיים נזכר בשיר אחד שאני אוהבת במיוחד, ולשמחתי קיבלתי תזכורת בסופ"ש האחרון והוא חזר לחיי…
להמשיך לקרוא המלצות תרבות 22-27.10.18

המלצות תרבות 15-20.10.18

רגע לפני שאני מתחילה:
אני חייבת להודות שאני לא מחובבי הקאברים. לרוב אני נשארת נאמנה למקור. מצד שני יש גרסאות כיסוי שגורמות לי להתאהב בשיר ולגלות אותו מחדש, דווקא דרך הביצוע המחודש. בשבוע שעבר הייתי בהופעה של גדי רונן, בין השירים שלו, הוא בישר שהשיר הבא ברשימה הוא קאבר והתחיל לנגן. בחיי שלקח לי זמן לזהות. רק לקראת הפזמון, הבנתי שמדובר בלטאה של פורטיס. הוא ביצע את השיר כל כך יפה, שלרגע זה היה נשמע כמו שיר חדש ושלו. כאלה קאברים אני אוהבת. חוזרת אליהם שוב ושוב. עד שתהיה הקלטה של זה (אם תהיה), נעשה כבוד לפורטיס. בכל זאת… פורטיס!
להמשיך לקרוא המלצות תרבות 15-20.10.18

המלצות סוכות 2018

רגע לפני שאני מתחילה:
אני אוהבת חגים. יש המון סיבות. את הסיבות המלאות תקראו בפוסט הבא, של המבוגרים, אבל אם בכל זאת, אני צריכה למנות סיבה אחת, אני פשוט אגיד שחגים הם ימים של הזדמנויות – לנוח, להתחבר להתאחד. הזדמנויות להיחשף לדברים חדשים. להיחשף לדברים כמו תיאטרון? מחול? ללמוד לאהוב את זה אפילו….
הנה כמה דברים שאמנם מיועדים לילדים, אבל הם בהחלט מעניינים גם עבורנו.
להמשיך לקרוא המלצות סוכות 2018

תרבות יום א' 26.8-1.9

רגע לפני שאני מתחילה:
בזמן האחרון יש לי מחשבות על בריחה מהעיר. בכל סופשבוע, אני מרגישה שאני חייבת להחליף את החמצן התל-אביבי/ יפואי שנכנס לי לגוף בחמצן אחר. אוורירי יותר, נקי יותר. פחות לחוץ, פחות מתוח. אני נוסעת לירושלים, מצפינה לגליל, נוסעת עד המדבר… שם הכל נראה רפוי יותר. אנשים הולכים שם בגב זקוף וממלאים את ריאותיהם באוויר צלול. זה זמני, אני יודעת. רוב הזמן אני אוהבת את אוויר המרכז, מתקשה לוותר עליו.
אוגוסט הוא החודש הזה שבו אני מבקשת לברוח.
עוד מעט יתחילו החגים ואני אבקש להישאר…
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 26.8-1.9

תרבות יום א' 15-18.8

רגע לפני שאני מתחילה:
מכירים את זה שאתם נוסעים ברכב ופתאום יש ברדיו את טרייסי צ'פמן? אתם שרים בקולי קולות ובו זמנית אומרים "יו! כמה זמן לא שמעתי אותה, אני מת/ה עליה", למרות שבנינו היא שם כמעט כל שבוע. אז ככה רק עם מזי כהן. אתמול נסעתי ברכב ופתאום נזכרתי כמה אני אוהבת את מזי כהן. כמה אני אוהבת לשיר עם כל צליל מדהים שיוצא. אם מישהו פוגש אותה ברחוב, תגידו לה שאני דורשת הופעה שלה. לא אירוח שלה לצד גידי או דני. אלא ממש הופעה שלה. עם כל הפרמיירה והגזוז והמאמי!
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 15-18.8

תרבות יום א' 5-11.8.18

רגע לפני שאני מתחילה:
לפני שבוע בערך הייתי באירוע לכבוד אריק איינשטיין. השתתפתי בהאדסטרט לשחזור ההקלטות שלו וכחלק מהתשורות הוזמנתי לצהריים של מילים ומנגינות אהובות. אני לא ארחיב על אופי האירוע, אבל כן אתייחס לקוטנר שסיפר קצת בקול שבור על הקשר שלו עם אריק. כבר ראיתי הרבה הרצאות או ערבים איתו, אבל מעולם לא שמעתי את קולו רועד מהתרגשות. אולי זו רק אני שהרגשתי כך?
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 5-11.8.18

תרבות יום א' 17-23.6

רגע לפני שאני מתחילה:
פתיח קצר, לקראת שבוע קצר עם המון דברים טובים. שימו שיר טוב, למשל אמילי קרפל שקצת נעלמה לי מהעין אבל לא מהלב, ובואו איתי… תל אביב-יפו-ירושלים….
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 17-23.6

תרבות יום א' 5-3-18

רגע לפני שאני מתחילה:
לרוב את הפתיח הזה אני מייעדת למישהו מסויים. לא תמיד הוא מודע לכך, אבל כשאני כותבת, אני כמעט תמיד כותבת עבור מישהו. מספרת ברמז על מה אני חושבת, מספרת על כאב, על אהבה, על החמצה, על אכזבה. מזכירה בעקיפין מה עברנו באותו השבוע.
לרוב הפתיח נכתב לכולם אבל הוא מיועד לקורא אחד. לא תמיד זה אותו הקורא. לפעמים הוא מתחלף בכל שבוע, לפעמים לא.
כבר שנים שאני לא כותבת בלוג על החיים שלי, ולכן הפתיח הזה הוא תמצית לכל מה שרציתי שידעו ולא העזתי לכתוב. תמצית המסרים שאני רוצה להגיד ולא מעיזה לדבר בקול.
הפעם מדובר בגעגועים. געגועים למשהו שהיה ואינו עוד. הוא לא קיים. רק הזכרון.
הכל תמיד טוב יותר בזכרון. בגעגוע. הכל יותר יפה, יותר מושך, יותר צורב.
לרוב את הפתיח הזה אני מייעדת למישהו מסויים. גם הפעם
להמשיך לקרוא תרבות יום א' 5-3-18