הער אותי, אינני ישנה \ פוסט אורח של יוני לבנה

את הדברים הבאים לא הייתי יכולה לתאר טוב יותר ממילותיו של יוני ליבנה. אמנם המלצתי על הערב הזה בפוסט ההמלצות שהתפרסם אתמול, אבל ליוני… ליוני יש יכולות אחרות לתאר דברים

הער אותי, אינני ישנה: מופע משירי לאה גולדברג עם יוני ליבנה ושבורי הלב / זמרות אורחות: שירה ז' כרמל ורות דולרס וייס

יש במאים כמו טים ברטון שמיד תזהי סרט שלהם, גם על פי 10 שניות מתוכו. לאה גולדברג היא אמנם לא בדיוק טים ברטון של הספרות העברית – אבל גם לגביה הכלל הזה תקף. ובאופן מיוחד, יש כמה תמונות וכמה דמויות או תחפושות שהיא חוזרת אליהן בשירים שלה. סצנות שהיא מביימת שוב ושוב, ממש מתחילת הדרך ועד שיריה האחרונים.
במופע שלי אני מבקש להתמקד בשירים שבהם היא מתארת מצב ביניים שבין שינה לערות – כנקודה של כמעט מפגש, שאף פעם לא מתרחש, עם דמות פלאית ובלתי מושגת. ולהתמקד בכמה מתוך אותם שירים שמופיע בהם אותו פסוק ממגילת השיר השירים, כל פעם בניסוח שונה יותר מהמקור, עד שהוא מקבל צורה חדשה ובלתי מוכרת.
זאת תהיה הופעת הבכורה לערב הזה, שהמטרה שלו היא לעקוף את הנטייה השמנונית להתייחס לגולדברג כאל משוררת האהבה הנכזבת. במקום זאת, להתייחס אליה כמין במאית קולנוע או ציירת, שכאילו מביימת את עצמה בתוך הסצנה החוזרת הזאת, לאורך השנים. להראות איך משהו באופן שבו השירים האלה מדברים על אהבה, גאולה, אמונה מצד אחד נאבק כדי לשמור על עצמו, ומצד שני, נלחם כדי להשתנות.
אני חושב שגולדברג יכולה היום ללמד את מי שרוצה להתעסק באמנות משהו על הכוח המסוכן של שאיפה לשלמות. ויותר נכון, על הדרכים לחיות וליצור: להמשיך ולחיות עם הספק העצמי וחוסר הוודאות, אבל גם עם השאיפה המוטרפת לפעמים לשלמות.
השותפים שלי להרכב – גל שמי וניר (ג'ייקוב) יונסי – ואני רצינו להמחיש את העניין הזה גם בהקשר מוזיקלי. לקחנו לחנים מלודיים מאוד – רובם מקוריים, חלקם לחנים קלאסיים ומוכרים. וחיברנו אותם מצד אחר לפסנתר, כלי הנגינה הכי שמרני, פרטי ויפה שקיים. והפגשנו אותם עם סאונד אלקטרוני ועכשווי יותר. בפסטיבל הפסנתר האחרון התנסינו בשילוב כזה, וחשבנו שהוא מתאים במיוחד לשירים של גולדברג, שמבטאים גם פחד וגם תשוקה ביחס למפגש בין החדש והישן, היפה והלא מוכר עדיין.
האירוח של הזמרת והיוצרת רות דולורס וייס הוא הזדמנות להציג ביצוע מוזיקלי מלא של כל שלושת מחזור "משירי ארץ אהבתי", אולי יצירתה המוכרת ביותר של גולדברג. ללחנים המוכרים של שני השירים הפותחים – "מכורה שלי, ארץ נוי אביונה", "בארץ אהבתי השקד פורח" – יצטרף לחן מקורי שלי לשיר האחרון והפחות מוכר במחזור. כאן בקישור, אפשר לשמוע את הלחן הקלאסי של מוני אמריליו ("בארץ אהבתי השקד פורח"). אנחנו הוספנו גם את הבית האחרון בשיר המקורי של גולדברג, שהושמט מהביצוע המוכר אבל נותן לשיר כולו משמעות שונה:

לצד רות דולורס וייס, מתארחת במופע גם הזמרת שירה ז' כרמל, שאיתה הקלטתי שני דואטים.
ביחדנס:

גם הסופרת תמר מרין תתארח.
בימים האלה אני עובד על אלבום חדש, שרובו יורכב כנראה מלחנים לשירי משוררות עבריות, עכשוויות וקלאסיות. ל'ביחדנס', דואט עם שירה ז' כרמל למילים מאת נעם פרתום:

תגובה אחת בנושא “הער אותי, אינני ישנה \ פוסט אורח של יוני לבנה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *