שאסול נשוי ליהודיה מדבר על הפגנות, BDS, Frank Ocean, פוגש את Ravi Shankar בהודו, מסמפל כלבים ולומד שהשם שלו הפך לפועל "לשאסל". דניאל דור מראיין את כריסטוף שאסול
כריסטוף שאסול מגיע ל 2 קונצרטים בפסטיבל הג'אז ירושלים. וזו חגיגה.
כי שאסול מעבר היותו פסנתרן על, קלידן, מעצב סאונד ומלחין פסקולים, עומד בחוד החנית של עולם ה 'אולטראסקורינג'. למי שלא מכיר את עולם ה'אולטראסקורינג' מדובר ביצירות מוסיקליות המבוססות על אלמנטים ויזואליים המגיעים עם הסאונד הטבעי של הצילום המקורי. לדוגמא: לופ קצר של ציפור מצייצת בעודה מדלגת בין ענפי העץ. הויז'ואל והסאונד הטבעי של צילום כזה מהווים בסיס ליצירה הרמונית, מלודית וריתמית בה הופך שאסול רגע קטן מעולם הטבע לחגיגת ג'אז מודרני. מחווה מושלם והכרת תודה אינסופית לסיטואציה יומיומית.
שאסול לא עוצר בעולם הטבע בלבד, הוא מטייל בעולם ומוצא את הקסם המוסיקלי בכל מקום, הרבה מתוך היצירה מבוססת על מפגשים אותנטיים עם מוסיקאים כמו ביצירה Indiamore אותה הוא ינגן בפסטיבל הג'אז בה הוא מלחין את רשמיו המוסיקליים מהודו אהבתו.
בגירסת ה Live של היצירה הוא מקרין את החומרים הוויזואליים על מסך ומנגן במקביל להקרנתם עם המתופף Lawrence Clais.
התקשרתי לשאסול בפריז כדי להתחיל ראיון לקראת פסטיבל הג'אז, הוא ביקש ממני שאנתק ואחזור אליו כעבור דקה. המתנתי דקה וחזרתי אליו, חושב לעצמי כמה פרקטי זה שאפשר למדוד זמן. שאסול ענה בשנית.
איזה יופי זה שאפשר למדוד זמן, ושנינו יכולים להסתנכרן
שאסול צוחק. "כן, לקחתי רגע כדי לצאת מהאולפן ולגשת לחלון, יש עכשיו הפגנות בחוץ נגד הממשלה, שורפים מכוניות, אתה מכיר את זה?"
אני מכיר מה זה להיות חלק מהפגנה, השתתפתי בכמה בעצמי, אבל ספר לי מה קורה עכשיו בצרפת
"זה בלאגן, האוכלוסיה מתקוממת, זה אלים ומשוגע, מזכיר את האביב הערבי, מכוניות נשרפות."
ואתה לוקח בזה חלק באיזשהו אופן?
"ממממ… לא באופן פיזי, אני עובד כל הזמן."
נכנסתי קצת באופן מגושם לתוך המשפט שלו, והיתה הפוגה קלה בשיחה ואז הוא ניצל את ההזדמנות לשאול מי אני. סיפרתי לו שאני מוסיקאי ולא עיתונאי, אני חי ביפו ושאני וכמה חברים מוסיקאים שמאוד אוהבים את היצירה שלו, וששמחתי על ההזדמנות לדבר איתו לקראת ההופעה בארץ.
לפתע שאסול הפך למראיין: "אתם מפגינים נגד ממשלת ישראל?"
כן, בישראל יש הרבה מאבקים, חלקם קשורים בשחיתות, חלקם קשורים במיעוטים, וחלקם קשורים בביטחון וזה מתחבר לנושא הפלסטיני.
" כן, אני מכיר, ה BDS ביקשו שלא אגיע להופיע בישראל. אפילו לא עניתי להם. זו לא דרך טובה לייצר שינוי בעיני. "
אני מסכים בהחלט. שאסול, אתה נשמע בן אדם לעניין, מעבר למוסיקאי..
"דרך אגב אשתי לה אני נשוי 20 שנה, שם משפחתה הוא "כהן", וחלק ממשפחתה חיים בתל אביב. אבל אני שחור."
ידוע לי
שאסול מגחך, " אז אתה יודע, יהודים ושחורים יכולים לההסתדר יחד"
אני צוחק יחד איתו – אני מאמין שכן. אני שמח שאתה מעביר את המסר הזה, אני חושב שגם ביצירה שלך יש את המסר הזה.
"באופן מסויים, כן."
אפילו הדרך שבה אתה נוגע בטבע ביצירה שלך
" כן, זה וייב טוב, כשאתה בוייב טוב אז זה מה שיוצא החוצה. אתה יודע."
אתה יכול לספר לנו משהו על אולטראסקורינג?
" כן, זו מילה שהמצאתי ב2005, למעשה זו היתה סוג של בדיחה, אני אוהב לתת שמות לדברים רק כדי לזכור אותם. Scoring זה לעשות פסקול לסרט ו Ultrascoring יהיה לעשות פסקול באופן הכי אובייקטיבי, להשתמש בסאונד הטבעי של הסרט אז זה בעצם הופך לסופר – פסקול, כמו כח על, שנותן סינכרוניזציה מדויקת יותר עם הסרט."
וזה הסיפור? אין מתודה או חוקיות לעניין?
" No Rules ! רק רעיונות וקונספטים שאפשר לקמט, למתוח, לפרק, וכל זה בשביל להגיע לסינכרון הכי גבוה בין המוסיקה לסרט. לאו דווקא במובן פרפקציוניסטי או מדויק, הכוונה שזה יעבוד יחד במין דרך קסומה, המלודיה מגדירה את מה שקורה בתוך הוידאו באופן הנכון ביותר. והלולאות הוויזואליות מראות לאנשים את אותו הדבר שוב ושוב, אבל העובדה שזה קורה כל פעם על אקורד אחר נותנת וייב אחר כל פעם. בעצם הצבע משתנה. אי אפשר לראות את האקורדים אבל אפשר להרגיש אותם."
ואתה חושב שמשהו פסיכולוגי קורה כשצופים בלופים האלה?
"מבחינה פסיכולוגיסטית אקוסטית קיימת תופעה מעניינת. נגיד שאקרא בשמך ברצף "דניאל, דניאל, דניאל, דניאל…" אז אתה מתחיל לשמוע "ניאלדה, ניאלדה, ניאלדה..דניאל, דניאל, ניאלדה, ניאלדה". משהו בתוכן משתנה כשעושים חזרות."
מעט מדיטטיבי
"כן"
תוכל לספר לי משהו על שתי ההופעות בישראל? אני יודע שאחת היא Indyamore השניה Big Sun. אחת מהן תהיה סולו פסנתר.
" כן, סולו פסנתר יהיה בIndyAmore שם התופים מוקלטים מראש, ב Big sun אהיה עם המתופף שלי Mathieu Edward. אנחנו מנגנים יחדיו שנים, מכירים את הסרט היצירה בע"פ אז אנחנו יכולים לנגן מבפנים, מבחוץ, מעל, ומתחת לסרט. זה דיאלוג משולש, הסרט, המתופף ואני."
חשבתי שאתה מופיע עם Lawrence Clais.
"אתה מכיר אותו? ניגנו שנים יחדיו."
אז המתופף שאיתו אתה עובד הוא גם חלק מהתהליך היצירתי?
"כן, אני מלחין את המוסיקה הבסיסית, עושה את העריכות, ואז הוא מגיע והגרובים משתנים, דברים שלא שמעתי קודם צפים על פני השטח, אז כן, הוא לחלוטין חלק מהיצירה."
כמה זמן עבדת על Indyamore?
"נסעתי להודו ביולי 2012 והפרימיירה היתה בספטמבר 2012, אז 3 חודשים סך בכל.אבל ביקרתי בהודו שנתיים קודם ופגשתי את האנשים שצילמנו לפרויקט, עשיתי תחקירים רבים, ואני מנגן מגיל 16-17 אז אפשר לאמר שכל החיים… אבל הפרויקט עצמו נעשה ב3 חודשים."
3 חודשים זה זמן קצר בשביל ליצור 50 דקות של מוסיקה
"כן, אבל באמת היתה הכנה מוקדמת שנתיים קודם כולל פגישות וצילומים עם Ravi Shankar ומוסיקאים אחרים, הירמנתי (Harmonized) את הנגינה שלהם כתרגיל לפני שעבדתי על הצילומים שלי. התנסיתי הרבה כדי לשלוט בשיטה הזו. רציתי להגיע למצב שאני שולט בכל נקישה של הטבלה (Tabla), אתה יודע איך הם נוקשים מהר, והייתי חייב לתפוס הרמונית כל תו מתוך הנגינה הזו. הראיתי את זה לכמה גורואים בקולקטה והם נדהמו מזה."
האם הקלטת וצילמת בעצמך?
"לא, היינו צוות של שלושה. יש צלם, יש מקליט. תאורה טבעית."
מתי אתה מרגיש שיש לך ויז'ואל טוב?
"אני מצלם הרבה, ורק את מה שאני אוהב, כשאנחנו רואים משהו יפה אנחנו מצלמים, אחר כך אני עובר על החומרים ורואה דברים חדשים שלא שמתי לב אליהם בזמן הצילומים. ותמיד יש הפתעות, דברים ששכחת, דברים שעולים מתוך הלופים, טעויות, משתמשים בהם."
מה לגבי ציוד? מקלדות? איזה כלים חדשים ומעניינים אתה בודק עכשיו לקראת ההפקות הבאות?
"אני משתמש בכלים קלאסיים, פנדר רודס, Midi Piano, CP80 Yamaha. אני משתמש בתוכנות קלאסיות. מאז 2000 אני מסמפל סאונדים שאני מקליט כך שאני יכול לנגן אותם בטונים שונים על המקלדת. לדוגמא, נביחה של כלב מסומפלת לתוך המקלדת ואני יכול לנגן נביחות בטונים שונים דרך הקלידים. אני עושה את זה כבר 20 שנה, אז אני שולט בתהליך היצירתי שלי ואני לא צריך ציוד חדש כי יש לי המון מה לחקור רק עם הטכנולוגיה הזו."
בחשבון האינסטגרם שלך ראיתי שהעלית קלידים מעניינים
" כן, הייתי בסטודיו עם Frank Ocean, זה היה סטודיו עם הרבה לוקסוס, נדהמתי מהכלים שהיו שם אז העליתי אותם לחשבון."
זו פעם ראשונה שתבקר שישראל?
"כן"
יש משהו שאתה רוצה למסור לאוהבי המוסיקה בישראל?
"יש משהו שעשיתי שקשור לישראל, לפני כמה שנים עשיתי הרמוניזציה לסרט שנקרא Black Jew. זה סרט על יהודי ממוצא אתיופי, מאומץ, במהלך הבר מצווה שלו. אז בניתי הרמוניות על התפילה שלו ושל הרבי ."
ביום יום שלך אתה בעיקר בסטודיו?
"כן, אני עושה פוסט פרודקשן לסרט עכשיו. הרבה עבודה."
אז אשחרר אותך בחזרה לעבוד, אשמח לספר לך שפה בסביבה שלנו השם שלך הפך לפועל "שאסול" "לשאסל" אני אשלח לך לינק לסרטון בו חבר ומוסיקאי – דים שלייפמן – יצר Take Off "שאסולי" על יצירה שלך, הוא בעצם "שיסל" אותי.