פסטיבל הג'אז ירושלים, מבית היוצר של פסטיבל ישראל ובניהולו האמנותי של החצוצרן הבינלאומי אבישי כהן, יערך זו הפעם השלישית בסופ השבוע הקרוב. לכבוד הפסטיבל, סטיבן ברנשטיין, מ"סקסמוב", מספר מתי התחיל לנגן על החצוצרה ואיך התגבש ההרכב. אף מילה על הפסקול של get shorty…
"התחלתי לנגן חצוצרה בכיתה ד'. שאלו אותנו בבית ספר מה אני רוצה לנגן, ראיתי את לואי ארמסטרונג בטלוויזיה (עידן Hello Dolly ), הוא נראה כמו בחור מגניב …אז זה מה שבחרתי. פיל הרדימון היה שמו של המורה שהתחיל את תוכנית הג'אז לילדי בית הספר היסודי בברקליילס, להורים שלי יש תקליטי ג'אז בבית. אז הכיוון הזה שלקחתי לאזורי הג'אז היה טבעי.
כבר בכיתה ה' היתה לנו להקת ג'אז שכיכבה בבית ספר, ובכיתה ו' התחלתי לנגן בלהקה של החבר שלי פיטר אפלבוים… תוך כמה שנים כבר האזנו להכל, מלי מורגן ומיילס דייוויס ועד ל-he art Ensemble of Chicago ודיוק אלינגטון, CecilTaylor and African Kora musi. הייתי שומע את Sam Rivers רולנד קירק, Art Blakey, דון שרי. אפשר להגיד שהשורשים המרכזיים שלי הם Ellington, Basie, Armstrong and Sly, ומהז'אנר ה"לא ג'אז" ששמעתי יותר מדי היה פאנק, וכמובן גם P FUNK.
בחטיבת הביניים התחלנו ללכת למועדון ה- Keystone Korner בסן פרנסיסקו, לראות את כל הגדולים מנגנים על הבמה לייב. אז אם שואלים אותי מה האלילים המוזיקליים שלי , כנראה יש יותר מדי, אולי יותר השקאה מאשר "אלילים" מוזיקליים, אפשר למנות כמובן את כל החצוצרנים- Roswell Rudd, Sly, Ellington, Gil Evans, The Band, Allen Toussaint, Mahalia Jackson, The Staple Singers, Professor Longhair,Gary Valente, Joe Bowie, Sam Rivers,Lester Young……והמורים שלי כמובן, Jimmie Maxwell ו- John Coppolla.
כשסקסמוב התחילה אי שם לפני 21 שנה, רציתי להרכיב להקה רק כדי לנגן בחצוצרת סלייד, לראות מה יקרה … אז זה מה שקרה – Sexmob … בחצוצרה רגילה יש 3 כפתורים ו"לנגן תווים":, חצוצרת סלייד עושה מה שאני רוצה!. היא יותר כמו קול, או כמו גיטרה חשמלית מנוגנת היטב. זה הלהקה שבה אני זוכה לנגן בחצוצרת סלייד בלבד . סקסמוב שונה מאוד מכל הלהקה אחרת בהיסטוריה של העולם! אז מה שאנחנו עושים, כל מה שאנחנו עושים, אנחנו היחידים בעולם שעושים את זה :).
מבחינת תהליך הכתיבה להרכב, כשאני כותב מוסיקה ללהקה, אני פשוט יושב ליד השולחן או הפסנתר וכותב, כמו בכל הרכב אחר, אבל יש גם הרבה אלמנט של אלתור. כשהיינו צעירים זה היה הרבה יותר "לעשות שרירים ורעש", כיום אנחנו הרבה יותר דינמיים ומגוונים, וכמובן אנחנו גם הרבה יותר טובים ומגובשים (במיוחד אני .. חצוצרת סלייד היתה תמיד יעילה עבורי, אבל היתה לי כמות מוגבלת של משאבים להשקיע בה).
בשנת 1999 בדיוק סיימתי לעבוד על הפסקול של ן "קנזס סיטי" – רוברט אלטמ- והייתי אובססיבי ללהקות מקומיות משנות ה- 20 / 30s (מוזיקה שהיוותה את התבנית עבור פסקול הסרט) .. באותו זמן Sexmob היתה מנגנת הופעות מפוצצות מדי שישי בחצות ב"טוניק". ביל פריסל שכר את חטיבת הקצב שלי, אז היתה לי הופעה סגורה של יום שישי, אבל ללא הלהקה … אז התחלתי את תMillennial Territory Orchestra, במקור כאמצעי לנגן את הגרסאות שלי למוסיקת השטח המדהימה ששמעתי. בנוסף, אני גם עובד עם חבורה מגוונת של אמנים, כמו ביל פריסל, אלטון ג 'ון, סם ריברס, מריאן Faithfull וכו'… מלחין עבורם ו/או מנגן איתם, כאשר כל מוסיקה דורשת הבנה של האמן והשיר … אם אתה מבין את זה, ומבין אנשים, אז ההיבט של ה"מגוון" המוזיקלי ממש לא משנה .. בסופו של דבר זו רק מוסיקה , והנאה, מעצם הניגנה והעבודה איתה, לא משנה עם מי.
במופע הקרוב בפסטיבל הג'אז בירושלים (יום ו ', 29 / 11-1 / 12) פשוט ננגן Sexmob !!! מעולם לא היה לנו setlist …. אנחנו מנגנים מה שמתאים לקהל / למקום, מחליטים בשטח… מתרגש מאוד לראות מה זה יעשה הפעם.